יום חמישי, 4 בפברואר 2016

התמכרות ילדים ונוער למחשב ולרשת האינטרנט - בנימין וגנר

מאמר שלי בנושא התמכרות לרשת מתוך אתר מאמרים https://www.articles.co.il/author/20169

השם "נרקו - רשת" בא לציין חשש: האם קיימת התמכרות למחשב ולאינטרנט בקרב צעירים?
הדעות בספרות המקצועית המועטה בנושא הנן חלוקות. יש הטוענים בבירור שקיימת תופעה כזו. אולם, מחברים אחרים שוללים את קיומה של תופעת ההתמכרות לאינטרנט של ילדים ונוער. בסיס השלילה העדר הגדרה פורמלית מצד הגורמים המוסמכים ו/או ע"י מקטלגים כגון מדריך האבחנות והקטגוריות הפסיכיאטריות בשם DSM IV (ממתינים למהדורתו החמישית הנמצאת בהכנה).
ד"ר בנימין וגנר - הממכרות למחשב
אך מעבר להגדרות הפורמליות, ברמה הקלינית, ניתן בוודאות לקבוע שהמסך השתלט לא מעט על חיי ילדים בתקופה יחסית מהירה. רוב הילדים מבלים שעות -לעתים שעות לא שעות- כשעיניהם נשואים למסך כלשהו: למחשב, לטלוויזיה, לסוני-פלייסטיישן ואף למסך של הטלפון הסלולרי. מסך מסך מסך. נראה שכיום זו הדרך לקלוט, להביט על ולהבין את העולם הסובב. המסך מאפשר בעת ובעונה אחת להסתכל על תופעות מעניינות, מורכבות, מסעירות, מרגשות ויחד עם זאת הכל ממרחק רוגע. למה רוגע? כי הצפייה ממזערת את התגובה הרגשית, המרחק הפלסטי מהווה מעין סכר הגנתי ביסודו לבל נחווה עמוקות . ניתן להתחבר וניתן להינתק. הכל בלחיצת כפתור. לחץ על enter ואתה שייך. לחץ על escape ואתה באמת אינך שם עוד. ואולי תשוב ואולי לא. ה .-2- אך ישנם מצבים שנהפוך הוא: האינטרנט והמסך ,באופן כללי מאפשרים לחוות ,לחוש ולהרגיש ביתר שאת, דווקא בגלל המרחק הגדול והמובטח מראש שהוא מציע. כלומר, ניתן לחוש, לדמיין, לפנטז, להדבר ,"לגעת" ולהתקשר אך ללא סכנה לקיום של מפגש אינטימי פנים אל פנים ליצירת קשר אנושי עמוק ומתמשך. תן וקח כפי יכולתך. רק מה שבאמת תרצה לתת ולמשוך אליך מבעד למסך. המסך מאפשר גם תופעה חברתית אדירה: ילדים רבים שלמרבה הצער,אינם נהנים מרשת חברתית בחיים הממשיים ואולי הם בעצם מבודדים ,עשויים למצוא את עצמם ברשת האינטרנטית במקום מאוד מרכזי ואפילו להיחשב לבן-אדם "מגניב" ו"פופולרי". לא תמיד חייבים להתמודד בתוכניות ריאליטי על כוכבות. יש מספיק מקום ב- web להתחבר דרך משחק אונליין או אתר מבוקש, בלוג או רשת חברתית אופנתית כדי להתחיל לספור כמה חברים ניתן לרכוש ולקבל מהם "סמיילי" ומשוב מיידי ומפרגן (ברוב המקרים). מזור לבדידות אם כן זו אחת הסיבות להתמסרות המאסיבית לרשת. הצורך במיגור השעמום הנו סיבה טובה נוספת לעמוד בשורה אחת עם הבדידות הרגשית והחברתית כסיבות התורמות ישירות להתמכרות לרשת. הנה הביטו וראו: בהקלקה קלה אחת, כבמטה קסם, כל המועקה ואווירת הנכאים נעלמת ולפתע הצעיר מחובר לעולם רחב ,שלם,מלא דמויות ססגוניות. הקץ ל"ביאוס". המסך ממרכז, הצבעים והאור הבוהק משחררים את הדכדוך עד לשעה מאוחרת יותר. לפעמים עד אור הבוקר. שא שא שא... ההורים ישנים, נא לא להעיר אותם שמא ידרשו לכבות את המחשב, מחר יש בי"ס. -3- נכון, זה לא נשמע כל כך נורא. אז היכן הסכנה? ובכן, הברכה הנה גם הקללה: למעשה החברות ברשת ברוב המקרים מסתכמת בזה: ברשת הוירטואלית. בחיים הממשיים הכל ממשיך להתנהל אחרת. על פי רוב, אין כמעט אפשרות להעביר את החויה האינטרנטית למציאות. ריאליה היא לא וירטואליה. למרבה הצער, קורה לעתים שלאט לאט ובהדרגה נשאבים יותר ויותר למחשב ופחות ופחות מתמודדים עם החים עצמם. ישנם מקרים בהם מתחילה להתרחש פגיעה בתפקוד: היעדרות מביה"ס, איחורים רבים, ירידה בלימודים. לעתים המצב מחמיר מביא לעימותים בבית. ישנם מקרים בהם זה מגיע גם אלימות מילולית לכעס, לתסכול ולעתים רחוקות אף מעבר לזה כשההורה המגדל מנסה לנתק את הצעיר מהרשת. למרות שמשתמשים כבדים פועלים במשך הלילה עד הפיכת סדרי עולם, רוב הפעמים ההתחברות למחשב נעשית כבר על הבוקר ולאורך היממה כולל שעות של הסתגרות בחדר וניתוק מהסובב. במקרים קיצוניים ישנה גם הזנחה בהיגיינה ומופיעים סימנים ברורים של דיכאון ,חרדה ופגיעה כללית בתפקוד. אך, כשמחוברים לרשת: יש שוב "אקשן" יש חברים, יש מעמד, יש תפקוד אולי מרשים וגם הערכה והשגים ואפילו עולה חיוך על הפנים.
מה עושים? ברור שכל שימוש במסך, באינטנרנט אמור להיות נושא לדיון במשפחה תוך הסכמת כל הצדדים לגבי שעות ומשך ההתחברות והצפייה. אך כשישנם סימנים לשאיבת יתר לתוך המקלט/מחשב ו/או מופיע שינוי בהתנהגות וריבוי שעות מול המסך יש לפנות לייעוץ מקצועי לצורך הכוונה ובדיקה מה מביא את הצעיר לנטוש את המערכה המשפחתית, הלימודית, החברתית , חוגי העשרה וכד' ולהתחיל לפעול במערכת מקבילה סגורה בפלסטיק ורכיבים אלקטרוניים ולהרגיש מקובל, מקושר ומרושת בהצלחה באוטוסטראדה הוירטואלית של רחוב הרחובות: האינטרנט. 


ההערה של דוקטור בני וגנר: *המאמר נכתב בלשון זכר מטעמי נוחות טכנית, אך אין לראות בכך כל כוונה לאפליה מגדרית*.

יום שלישי, 26 בינואר 2016

טיפול קבוצתי בילדים ונוער - מאפיינים ייחודיים - דוקטור בנימין וגנר

מכון וגנר - דרך הקבוצה עוסק בעבודה טיפולית לילדים עם קשיים התפתחותיים בשיטת טיפול קבוצתי.

מכון וגנר בהנהלת ד"ר בני וגנר. עבודה טיפולית קבוצתית לילדים ונוער

אבל מה זה בעצם טיפול קבוצתי לילדים ונוער? במה היא מתאפיינת? לפניכם ההסבר:

הטיפול הקבוצתי בילדים ונוער הינו חדש יחסית, יש לנו רישומים מן המאה הקודמת על קבוצות טיפוליות בדרך המשחק, ציור אומנות ועוד. ישנם גורמים שונים העוזרים לטיפול הקבוצתי ביניהם טיפול בין אישי, אוניברסליות הדרכה בין אם זה המשפחה ובין אם חברי הקבוצה, לכידות חברתית, קתרזיס(ביטוי של רגשות) ועוד

בסך הכל הטיפול הקבוצתי בילדים עבר דרך ארוכה ולא קצרה מאז שהחל במאה הקודמת

כבר ב1947 עבד קרל רוג'רס  דרך משחק במכוניות, ארגז חול, רובים ועוד על מנת ליצור קבוצות ילדים ה"מספרות" בעצם על מה שקורה להם בתוך הנפש, הביטוי הקבוצתי עזר לילדים להרגיש שייכות ובכך בעצם תרם גם למטפל להכיר את בעיותיהם טוב יותר וגם להם להגדיר את הבעיות באופן סמוי.
ב1976 פרנק כבר עבד עם ילדים בגיל בית הספר והצליח לא מעט בזכות זה. הוא עסק בילדים בגיל בי"ס בעלי מופרעות ורקע משפחתי קשה בדרך הקבוצות מובנות ועל ידי שימוש בשיקופים ובקונפרונטציות.

רקע היסטורי לקבוצת הטיפוליות הפעילות דרך המשחק

Slavson 1943
הראשון שפיתח שיטה סיסטמתית מבוססת על עקרונות פסיכואנליטיים "קבוצות טיפוליות פעילות" - activity group therapy לעבודות מלאכה: ציור, חימר ועבודות עץ.

Axline 1947
קרל רוג'רס
בובות, מכוניות,רובים ארגז חול וכד'.

Ginnot 1961 ו – Schiffer 1969 
ילדים בגיל הגן. טכניקות אינטרפרטטיביות סביב המשחק

Frank 1976:
""experiential group therapy”
ילדים בגיל בי"ס בעלי מופרעות ורקע משפחתי קשה. הקבוצות מובנות. שימוש בשיקופים ובקונפרונטציות. 

Kernberg & Chazan 1991 
מודל מקיף של טיפול קבוצתי מבוסס על פעילות משחקית מיועד לילדים בעלי הפרעת התנהגות קלה עד מתונה.

התפתחות הטיפול הקבוצתי במסגרת מחלקות פסיכיאטריות לילדים ונוער
  • (1944Redl - מחנות קיץ לילדים טיפולים פסיכו-דינאמיים ארוכי-טווח.
  • Anthony 1957 :ילדים להורים פסיכוטיים.
  • Churchill1974 : אחים של מאושפזים.
  • :Abramson,et al 1979 ילדים בעלי אימפולסיביות רבה .
  • Rosenberg et al 1979 :שילוב של נוער אוטיסטי, אובדני, פירומני וגונב.
  • Lev 1983:ילדים עם הפרעות בהתנהגות דיכאון ואובדנות .

דגמי קבוצות טיפוליות מבוססי תיאוריות
  • Rogers- Child-Centered Group Play Therapy
  • Jungian Group Play Therapy
  • Group Application of Adlerian Play Therapy
  • GroupPlay Therapy Ego psychology
  • Object Relations Theory Group PlayTherapy
  • Gestalt Group Therapy
  • Structured Group Ecosistemic Play therapy
  • Developmental Group Play Therapy
  • Behavioural Group Therapy
  • Cognitive Group Therapy

גורמי ריפוי בטיפול הקבוצתי (Yalom, 1970 )

לימוד בין אישי- אמירות הדדיות
אוניברסליות- בעיות משותפות
הדרכה- יעוץ מחברי הקבוצה
הבנה עצמית- קבלה עצמית
לכידות קבוצתית-שייכות
קתרזיס- ביטוי של רגשות
הזדהות- חבר כמודל 

טיפול קבוצתי בילדים ונוער מאפיינים ייחודיים- הסיכוי

היבטים קליניים, תיאורטיים ומעשיים, המסייעים בתוכן ובתהליך הקבוצתי עם ילדים ונוער לרפוי ולאקט הטיפולי.
תהליך הכנה של קבוצה משול לתהליך בו מתעוררת התשוקה והרגש להורות. כלומר, המשאלה להקים קבוצה טיפולית בילדים מקבילה ,מהיבטים מסוימים, להתפתחות הרגש ההורי, האימהי והאבהי. 
ההזמנה של קולגה לעבודה זו בקו-תרפיה בהחלט יכולה להתאים לתקופת החיזור והמשאלה ללדת 
כלומר: מראש מתכננים משפחה מרובת ילדים 

(1974)Scheidlinger
הקבוצה הטיפולית בילדים הנו שלם (group as a whole) 
ובהשאלה – הקבוצה היא ה-"benevolent mother” 
האם הטובה, בעלת רחב לב, לא נוקמת ורק עוזרת. 

כשאשת מקצוע מודיעה על רצונה להקים קבוצה- מודיעה על רצונה להפריה מתוך תחושה של קיום "רחמי" בתוכה
המסוגל להכיל את החוויה הקבוצתית לילדים, להולידה,לגדלה ולשומרה.

תהליך ההיכרות עם הילדים והוריהם, תהליך האינטייק,בחירת הילדים המתאימים להשתתף בקבוצה, מסייע לתהליך חיוני וחשוב ביותר בקבוצות ילדים ונוער-
תהליך ההתקשרות,
ה- attachment. 

בחינת רמת ההתקשרות של הקבוצה- אחד הפרמטרים המרכזיים החייבים להיבדק בכל שלב ושלב בקבוצה 

בשלבים מוקדמים של הטיפול רמת ההתקשרות של הקבוצה עם המנחים עלולה להיות כאוטית לא בטוחה או חרדה. עם התפתחות הקבוצה הטיפולית, רמת ההתקשרות הולכת ונעשית יותר ויותר בטוחה באופייה .

רמת התקשרות בטוחה בין חברי הקבוצה לבין המנחים מאפשרת תהליכים של ריפוי ותיקון בייחוד אצל ילדים אשר חוו הורות מתסכלת, נעדרו דמויות בוגרות קומפטנטיות המסוגלות להעניק להם משענת בטוחה רציפה ויציבה. 

"קינון"
הכנת המקום הפיזי לקבוצה 
חדר הטיפול הקבוצתי- אקסטנציה טבעית של פונקציה רחמית- אימהית- הורית

גודל הקבוצה

לקחת בחשבון את יכולת ההכלה של המנחים את הילדים המסוימים המשתתפים בקבוצה ואת הנסיבות בהם היא מתקיימת

(1985) Colson

סיטואציה של טיפול קבוצתי דומה מאוד למסגרת משפחתית. נוכחות של כמה אנשים שונים, מזרז התפתחות של דינמיקה משפחתית 

הפעילות המרכזית של הקבוצה

מבוססת על משחקים, 
ופעולות מתחום ההבעה והיצירה. פעילות זו מוגשת כהזנה הורית סביבה מתאפשרת תקשורת, הווי, הבעת קונפליקטים והעלאת מתחים שמחוץ לחדר וגם מתוך הקבוצה

בירורם, ליבונם ואווררם מאפשרים השתחררות מהם וסיכוי לריפוי. 

(1992)Schammess

לאחר שהילד התקבל לתרבות הקבוצה, הוא יכול לחוות מחדש את יחסי המשפחה המציאותיים ספוגי הפתולוגיה ויחד עם שאר ילדי הקבוצה ליצור משפחה חדשה סימבולית שבה צרכיו, שאיפותיו ופחדיו ישפיעו על תגובות המנחה 

ההקשבה של המנחה- מאפשרת לו הבנה אפקטיבית. הבנה זו באה לידי ביטוי דרך התערבויותיו. ההבנה האפקטיבית יוצרת ארגון סדר ומשמעות בכאוס שנוצר. הארגון החדש הוא התרבות הטיפולית של הקבוצה.

מכווה שההסבר הקצר הזה יעזור לא מעט לאלא שבאמת רוצים לדעת מי ומה במגרש הזה ויכול לתת תמונה לא רעה על המצב כיום ואולי אפילו לאן הוא שואף בעתיד.

ד"ר בנימין וגנרפסיכיאטר ילדים ונוער, מנהל מכון וגנר לעבודה טיפולית קבוצתית לילדים

יום שישי, 15 בינואר 2016

ראיון של ד"ר בנימין וגנר אצל גבי גזית ברדיו ללא הפסקה 103 FM

בתאריך12/01 התראיינתי בתכנית של גבי גזית ברדיו ללא הפסקה.
כאן אפרסם את הראיון שלי
העזנה נעימה!


ד"ר בני וגנר, פסיכיאטר לילדים ולנוער במרפאה להפרעות אכילה במרכז הרפואי שיבא תל השומר - הפרעות אכילה בקרב ילדים: הנושא זולג כבר לגילאים יותר נמוכים



יום רביעי, 13 בינואר 2016

מתי ילד סובל מהפרעת אכילה ומתי הוא סתם בררן

עוד על הפרעות אכילה בקרב ילדים - בתכנית אורלי וגאי בערוץ 10




"אני בת 8 ושוקלת רק 16 קילו" - קבוצות טיפוליות של ד"ר בני וגנר לילדים עם הפראות אכילה בבית חולים שיבא

כתבה חדשה בידיעות אחרונות על עבודה טיפולית של ד"ר בנימין וגנר בקבוצות ילדים עם הפרעות אכילה.

"קדימה, אתם צריכים להסיר את הקללה ולהבריא", מדרבן ד"ר בני וגנר את הילדים במרפאה להפרעות אכילה בשיבא. נעם ברקן ביקרה בקבוצות טיפוליות ייחודיות לבני 6 עד 9 והוריהם, ושמעה איך הפכה ההפרעה לאחת התופעות המדאיגות בשנים האחרונות, ואיך גיל הילדים שסובלים ממנה רק הולך ויורד
נעם ברקן   11.01.16
ד"ר בנימין וגנר - הפרעות אכילהאתם לא מאמינים מה קורה ביער הקסום", מספר הפסיכיאטר ד"ר בנימין וגנר, והנוכחים, כולם רזים ונמוכים לגילם, יושבים סביבו במרפאת הפרעות אכילה בילדים ונוער בבית החולים שיבא, ומקשיבים. "הגיעה אלינו אורחת — השדונית הקונדסית ורבע — ויחד עם אחיה השדון הקטן הם משגעים את הדודה שלהם, המכשפה הרעה. "המכשפה צורחת, 'למה זה מגיע לי? אני דודה טובה. הכנתי מרק שפעת עם עוגות עבשות, טיגנתי תיקנים עם עגבניות חמוצות ורקובות עם רעלים'. אף אחד ביער לא ראה מה הוא אוכל, לכן כולם הפסיקו לאכול".

"כמונו", אומרת מיה, בת השש וחצי.

"חיות היער מבקשות", ממשיך הדוקטור, "שתעזרו לנו — תבטלו את הקללה של המכשפה ותחזירו את התיאבון הבריא כדי שנאכל".

יום שני, 11 בינואר 2016

מאמרים של ד"ר בני וגנר

אני מפרסם בין היתר את מאמרים שלי גם באתר www.articles.co.il - אתר מאמרים מקצועיים.

כדי שתתרשמו אביא כדוגמה מאמר מתוך אלה שפרסמתי

איך שומרים על איזון בין חיי עבודה וקריירה וחיי משפחה

בנימין וגנר
"קשה. קשה." " מאוד מסובך". "להטוטנות של ממש". ביטויים אלה ואחרים נשמעים תדיר מפי הורים המגדלים את ילדיהם ובעת ובעונה אחת הם נדרשים להתמודד עם עולם מציאותי של קריירה ועבודה בה הדרישה לתפקוד הנה מירבית טוטלית ואינטנסיבית.
דרישה הנמצאת בעלייה מתמדת ומשמעותית מעת לעת, במיוחד בתקופה האחרונה. רוב ההורים כיום מתמודדים עם מצב חדש שלא היה כמותו בהיותם בעצמם ילדים. אז, לפחות אחד ההורים היה זמין ונגיש לילדים בבית. כיום בבתים רבים ,ההורים מגיעים הביתה לעתים לקראת או לפנות ערב ומוצאים ילדים עייפים ובמידה מסוימת אולי גם מתוסכלים כי בילו את מרבית שעות היום בידי אנשים טובים אך מבחינתם, בהשוואה לאמא ולאבא הם עבורם זרים והם גם מתחלפים. אין להורים אלה מודל זמין קודם ממי לקחת דוגמא וידע לגבי איך מגדלים ילדים כשאין נוכחות מספקת בבית ואין זמינות ממשית . גם האנרגיות מתפזרות לא רק לכיוון גידול ילדים.


ילדים להורים מתעשרים: תמונת מצב מאת ד"ר בנימין וגנר


דר' בנימין וגנר - עושר או אושר?

סיפור הצלחה אישי - כלכלי כנגד סיפור הצלחה במשפחה.

תופעת ההתעשרות המהירה הולכת ומשתרשת בארץ, בעיקר בעשור האחרון. יותר ויותר משפחות מצליחות, בפרק זמן קצר יחסית, לצבור הון עתק . אירוע זה הוא בעל השפעות מרחיקות לכת במישורים ובנדבכים שונים. ההשפעות חלות הן על כל פרט במשפחה והן על המשפחה כולה במסגרת הקהילה. תהליך ההתעשרות התעשרות המהירה מתרחשת כתוצאה מתהליך משמעותי המשנה סדרי עדיפויות וציפיות הדדיות במשפחה. תהליך זה תובע מההורים ומהילדים הסתגלות למצב החדש שנוצר, הכולל סבלנות רבה ויכולת המתנה והקרבה להגשמת החלום המשותף. כשהתהליך מתארך או מיטלטל מדי את המערכת המשפחתית - עלולות להיות לכך השלכות רבות .

ההשלכות על ההורה תהליך ההתעשרות המהירה תובע מההורה להשקיע ולפנות את מירב מרצו וזמנו לאורך זמן למיזם "על חשבון" המשפחה. ההתמודדות עם חיי קריירה ועם חיי משפחה מהווה נטל ועומס יתר על ההורה העלול לחוש "נקרע" בין שתי המערכות הדרשניות:המיזם המבטיח עושר והמשפחה מקור לאושר. התקווה להבאת עושר עתידי לבני-הבית עשויה להקל על תחושות לא נוחות עקב היעדרותו או המעטת השקעתו בהם. ההשלכות על הילדים ילדים נוטים לקבל את תהליך ההתעשרות ברגשות מעורבים: מחד, הם גאים מאוד בהורה המצליח ומצפים ל"חיים טובים" ברמה החומרית ול"ביחד" עמו, ברגע שיתעשר. מאידך, הם חשים את חסרונו של ההורה ביום-יום ובמקרים מסוימים, לעתים את אי זמינותו ומעורבותו הרגשית בחייהם.

השלכות ההתעשרות בעשור האחרון ישנם דיווחים על השפעת תהליך ההתעשרות ההורה על בני הנוער. ישנן עדויות המראות מגוון רחב של קשיים בתחום ההתנהגותי,החברתי והלימודי בקרב בני נוער ממשפחות שהתעשרו בתקופה קצרה יחסית. ניכר כי נוצר פער בין ההון שהצטבר כלכלית לבין ה"גרעון" הרגשי שתהליך ההתעשרות גרם לקשר הורה-ילד . ההתעשרות- השלכות על בני נוער הדיווחים מעידים על תופעות,כגון: שימוש בסמים ואלכוהול. עבריינות. חרדה. דיכאון והתאבדות. הישגים לימודיים נמוכים ולא בהתאם ליכולת. חוסר השתלבות במסגרות. משמעות הממצאים למרבה הצער וההפתעה: התופעות הנ"ל הן בחומרה גדולה יותר בהשוואה לאוכלוסיית גיל מקבילה רגילה, כגון: 22% דיכאון אצל נערות ממשפחות אמידות ( פי שלוש מהרגיל) התופעות קרובות באחוזים לנצפה בקרב בני נוער מהקצה השני של הקשת החברתית .( משפחות מצוקה) משמעות הממצאים הנה שלפנינו אוכלוסיית נוער בסיכון הדורשת התייחסות והתערבות.

הסיכון - אישיות חלשה פסיביות. וותרנות. תלותיות. כסף כערך שלילי, עוין ומרחיק. העדר ערך לכסף, התעלמות מתהליכים להגיע להישגים. דאגות לגבי העתיד, במידה ויצטרכו לנהל כספים. הימנעות מתחרות / מפסידניות. גורמי סיכון- הצעירים קיימת נטייה אצל חלק מהצעירים למלא את הלו"ז שלהם באין ספור חוגים ופעילויות מרובות כהסתרת הקשיים. מצב זה מדמה/מפצה על העומס של ההורים. השגיות גדולה אצל ההורה מעמידה את הצעיר במבחן יכולותיו בהווה ובעתיד. היא מחזקת מגמה של פרפקציוניזם והשגיות יתר המסכנות אותו. לעתים, מטרת ה"מילוי" הנו לחפות על ריקנות ובידוד רגשי המחליש את אישיותו ואת תפקודו. הצעיר עלול לבטל את אישיותו וייעודו ולהתיישר עם ציפיות ההורים והסביבה ולשכוח להיות "נאמן לעצמו". גורמי סיכון - ההורים כשל באיתור,בזיהוי ובהכרה בקשיי המתבגר הן בעת תהליך ההתעשרות של הוריו והן לאור שינוי המעמד החברתי - כלכלי של המשפחה. הימנעות מהסתכלות אובייקטיבית ומעמיקה על התהליך הרגשי העובר על הצאצא, במקביל לתהליך העובר על ההורה המתעשר. הנחת יסוד שהון נרכש יקל על הצעיר בהווה ובעתיד מבלי לתת את הדעת על מורכבות המצב החדש שנוצר גורמי סיכון- הורים פנייה לגורם ייעוצי/טיפולי רק בעת סימפטום חריף, כגון: הפרעה חמורה בהתנהגות. שמירה קפדנית מדי על פרטיות, חשש גדול מחשיפת קשיים ומאמצים מרובים להימנע ממבוכה בקרב הקהילה. היענות מוגזמת לציפייה החברתית שאצל העשירים "הכל בסדר" . מאידך, חשש גדול מ "שמחה לאיד".

גורמי סיכון- הסביבה גורמי חינוך וטיפול בקהילה לעתים מהססים לנהוג בטבעיות מול הורים אמידים מאוד לנוכח קשיים מורכבים אצל ילדיהם. לעתים מדובר בהכחשה,עיסוק מרכזי עם שכבות נזקקות יותר באוכלוסיה ואף סלחנות מסוימת. אותם סימפטומים של אזהרה אצל אוכלוסיות חלשות נתפסות אצל גורמי ייעוץ וחינוך כמעשי קונדס של "בני טובים", או נורמטיביים או "מותרים /מותאמים" למעמדם. הסיכוי - ההורים הגברת המודעות לגבי התופעה והשלכותיה שמירה על רצף הקשר הרגשי והתקשורתי עם הצעירים במשפחה לאורך תהליך ההתעשרות וגם לאחריה. עיצוב אישיות ,בניית מערך כוחות נפשיים ופיתוח חוסן נפשי בקרב הצאצאים תוך כדי תהליך ולאחריו. פנייה לגורמים מקצועיים מתאימים ברמה של מניעה ואם צריך- הכוונה וטיפול!. הסיכוי - ילדים ובני נוער תחושת שייכות למערכת משפחתית מתפקדת לאורך כל תהליך המיזם והצלחתו. קבלת תמיכה רגשית / טיפול פסיכולוגי מלווה מתאים. מודעות גבוהה- לקשיים ולליגיטימיות בבקשה לקבלת סיוע. העצמה והגברה של תפקודים שכליים ורגשיים חיוניים להתמודדויות עם מצבים מורכבים ומאתגרים בהווה ובעתיד. תחושת שייכות ומוטיבציה לתרומה לקהילה,כמשפרת זהות ,השתייכות ומגבירה אופקים. לקריאה נוספת נא לעיין בקישור הבא: